נגע ורדרד שמופיע על לובן העין והאישון, אודם חוזר, צריבה או תחושה כאילו יש חול בעין יכולים לעורר דאגה. אחת הסיבות האפשריות לתופעות האלה היא פטריגיום, המכונה בעברית גם תבלול.
פטריגיום הוא נגע שפיר, כלומר לא גידול סרטני, הצומח מהלחמית לכיוון הקרנית. במקרים רבים הוא נשאר קטן ואינו פוגע בראייה, אך כאשר הוא מתקדם על פני הקרנית הוא עלול לגרום לגירוי, לשנות את צורת הקרנית ואף להשפיע על חדות הראייה.
בקצרה: מה חשוב לדעת על פטריגיום?
פטריגיום, או תבלול, הוא נגע שפיר שצומח מהלחמית לכיוון הקרנית.
הגורם המרכזי להתפתחותו הוא חשיפה מצטברת לקרינת UV, לצד רוח, אבק ויובש כרוני.
ברוב המקרים הוא אינו מסוכן, אך אם הוא מתקדם על הקרנית הוא עלול לגרום לאסטיגמציה ולטשטוש ראייה.
מומלץ לפנות לרופא עיניים אם הנגע גדל, גורם לגירוי מתמשך ומתחיל להשפיע על הראייה, או מפריע אסתטית.
מה זה פטריגיום בעין?
הלחמית היא שכבה דקה ושקופה המכסה את לובן העין, ואילו הקרנית היא הרקמה השקופה הנמצאת בחלק הקדמי של העין, לפני האישון, ומאפשרת לאור להיכנס אליה.
פטריגיום הוא צמיחה של רקמה פיברו-וסקולרית, כלומר רקמה המכילה סיבים וכלי דם, מהלחמית אל עבר הקרנית. לרוב הוא נראה כנגע ורוד או אדמדם בצורת משולש או מעין ״כנף״, שמתחיל בצד הפנימי של העין, בסמוך לאף.
בשל המראה שלו, יש אנשים המתארים אותו כ״קרום בעין״. אצל חלק מהאנשים התבלול נשאר קטן ויציב במשך שנים, בעוד שאצל אחרים הוא עשוי להתקדם בהדרגה לכיוון מרכז הקרנית.
פטריגיום או פינגווקולה: מה ההבדל?
פינגווקולה היא בליטה שפירה המופיעה על הלחמית, אך אינה מתפשטת על פני הקרנית. לעומת זאת, כאשר הרקמה חוצה את גבול הלחמית והקרנית (הגובלת) ומתחילה לצמוח על הקרנית, מדובר בפטריגיום.
למרות ההבדל הזה, לא תמיד ניתן להבחין בין המצבים באופן עצמאי. לכן, נגע חדש או שינוי במראה העין מצדיקים בדיקת רופא עיניים כדי לוודא שמדובר בממצא שפיר ולהגיע לאבחנה מדויקת לצורך התאמת טיפול.
מהם הגורמים להתפתחות פטריגיום?
פטריגיום אינו נגרם בדרך כלל מגורם יחיד. עם זאת, נמצא קשר ברור בין התפתחותו לבין חשיפה סביבתית מצטברת, ובעיקר לקרינת השמש.
חשיפה ממושכת לקרינת UV
הגורם המרכזי המזוהה עם פטריגיום הוא חשיפה ממושכת לקרינה אולטרה-סגולה, UV. לכן התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים הנמצאים שעות רבות בחוץ או חיים באזורים שטופי שמש.
המשמעות היא בעיקר לחשיפה מצטברת לאורך שנים, ולא לאירוע חד-פעמי של שהייה בשמש.
רוח, אבק ויובש בעיניים
גם גירוי חוזר של פני שטח העין עשוי לתרום להתפתחות הפטריגיום או להחמרת התסמינים שלו. גורמים אפשריים כוללים:
- חשיפה קבועה לרוח.
- אבק, חול וחלקיקים סביבתיים.
- יובש כרוני בעיניים.
- שהייה ממושכת בתנאים הגורמים לגירוי של הלחמית.
אוכלוסיות בסיכון
הסיכון עשוי להיות גבוה יותר בקרב אנשים שעובדים או מבלים זמן רב מחוץ לבית, כגון חקלאים, עובדי שטח, גולשים וספורטאי חוץ.
שימוש במשקפי שמש איכותיים המסננים קרינת UV, ובמידת האפשר גם בכובע רחב שוליים, עשוי להפחית את החשיפה המצטברת לעיניים.
מהם התסמינים של פטריגיום?
פטריגיום קטן יכול להיות כמעט ללא תסמינים ולהתגלות במקרה. במקרים אחרים הוא עשוי לגרום לאי-נוחות מקומית או להפוך לבולט יותר עם הזמן.
תסמינים שכיחים בשלבים מוקדמים
התסמינים האפשריים כוללים:
- אודם בעין.
- צריבה או גירוד.
- תחושת חול או גוף זר.
- יובש ואי-נוחות.
- הופעת רקמה ורדרדה או אדמדמה על לובן העין.
התסמינים עשויים להחמיר בתקופות של יובש, חשיפה לרוח או שהייה ממושכת בשמש.
תסמינים בשלבים מתקדמים
כאשר הפטריגיום גדל, הוא עשוי להתפשט בהדרגה על פני הקרנית ולהפוך לבולט יותר מבחינה אסתטית.
במקביל, הוא עלול לגרום לגירוי כרוני ולעיתים גם לדלקת מקומית חוזרת. במקרים מתקדמים יותר, עצם הצמיחה על הקרנית עשויה לשנות את המבנה והקימור שלה.
האם פטריגיום יכול לפגוע בראייה?
כן, אך בדרך כלל זה קורה כאשר הפטריגיום מתקדם במידה משמעותית על פני הקרנית.
הנגע יכול למשוך ולעוות מעט את הקרנית ולגרום להתפתחות או להחמרה של אסטיגמציה, המכונה גם ״צילינדר״. שינוי כזה עלול לגרום לטשטוש או לירידה באיכות הראייה.
אם הפטריגיום ממשיך לגדול ומתקרב למרכז הקרנית, הוא עלול להשפיע באופן משמעותי יותר על הראייה ואף להגיע לאזור ציר הראייה עצמו.
חשוב לדעת שגם לפני שהנגע מגיע ממש למרכז הקרנית, שינוי משמעותי בצורתה כבר עלול לפגוע באיכות הראייה.
מתי כדאי לפנות לבדיקת רופא עיניים?
מומלץ להיבדק כאשר מופיע אחד המצבים הבאים:
- נגע חדש או ״קרום״ בעין שלא היה בעבר.
- גדילה נראית לעין של הפטריגיום.
- אודם, צריבה או גירוי שחוזרים לעיתים קרובות.
- טשטוש ראייה או שינוי במספר המשקפיים או בצילינדר.
- תחושה שהנגע מתקדם לכיוון מרכז הקרנית.
- נגע שמראהו אינו אופייני או שלא ברור מה מקורו.
כיצד מאבחנים פטריגיום?
ברוב המקרים ניתן לאבחן פטריגיום בבדיקת עיניים קלינית. מטרת הבדיקה אינה רק לקבוע שמדובר בתבלול, אלא גם להעריך עד כמה הוא מתקדם והאם הוא כבר משפיע על הקרנית.
בדיקה במנורת סדק
רופא העיניים בוחן את פני שטח העין באמצעות מנורת סדק, מכשיר המאפשר לראות בהגדלה את הלחמית, הקרנית והנגע עצמו.
במהלך הבדיקה ניתן להעריך את צורת הפטריגיום, מקורו, מידת ההתפשטות שלו על הקרנית ואת נוכחותם של אודם או סימני גירוי ודלקת.
הערכת הגודל וקצב ההתקדמות
אחד השיקולים החשובים הוא האם הפטריגיום נשאר יציב או ממשיך לגדול.
במקרים שבהם נבחר מעקב, ניתן לתעד את גודל הנגע ואת מידת חדירתו לקרנית ולהשוות את הממצאים בבדיקות חוזרות. קצב הגדילה עשוי להשפיע בהמשך על ההחלטה אם להסתפק במעקב או לשקול טיפול.
מיפוי קרנית במקרים המתאימים
כאשר קיימת ירידה בראייה, שינוי בצילינדר או חשד לעיוות של הקרנית, ניתן לבצע מיפוי קרנית, המכונה גם טופוגרפיה של הקרנית.
הבדיקה ממפה את הקימור והמבנה של הקרנית ויכולה להראות האם הפטריגיום כבר גורם לשינוי בצורתה. מידע זה עשוי להיות חשוב במיוחד כאשר שוקלים טיפול כירורגי.
מעקב או טיפול: מה עושים אחרי האבחון?
לא כל פטריגיום מחייב ניתוח. ההחלטה תלויה בגודל הנגע, בתסמינים, בקצב ההתקדמות שלו ובהשפעתו על הקרנית והראייה.
| מצב | הגישה המקובלת |
|---|---|
| פטריגיום קטן ויציב ללא תסמינים משמעותיים | מעקב תקופתי והגנה מפני השמש |
| יובש, צריבה או אודם ללא פגיעה בראייה | טיפול להקלה על התסמינים, כגון דמעות מלאכותיות, טיפול אנטי-דלקתי לפי הוראת רופא |
| גדילה מתקדמת, אסטיגמציה או ירידה בראייה | הערכה לשקילת הסרה כירורגית |
| גירוי כרוני משמעותי או הפרעה אסתטית | ניתן לשקול ניתוח בהתאם לממצאים ולהעדפות המטופל |
טיפות עיניים עשויות להפחית יובש, צריבה ואודם, אך הן אינן מעלימות את הפטריגיום שכבר נוצר.
כאשר קיימת סיבה להסיר את הנגע, הטיפול המתאים ביותר הוא ניתוחי.
מתי שוקלים הסרת פטריגיום?
ניתן לשקול הסרה של הפטריגיום כאשר הוא מתקדם לכיוון מרכז הקרנית, גורם לאסטיגמציה או לירידה בראייה, או כאשר קיימים גירוי ואודם כרוניים שאינם נשלטים היטב בטיפול שמרני.
גם הפרעה אסתטית משמעותית יכולה להיות שיקול, אך ההחלטה מתקבלת באופן אישי בהתאם לגודל הנגע, קצב התקדמותו, מצב הקרנית והתסמינים.
ד״ר אלדד אדלר מבצע הסרת פטריגיום באמצעות טכניקה הכוללת שתל לחמית ודבק ביולוגי, ללא תפרים.
אבחון ומעקב אצל מומחה קרנית
פטריגיום הוא אחד המצבים הקשורים לפני שטח העין ולקרנית, ולכן כאשר הנגע מתקדם, גורם לתסמינים משמעותיים או משפיע על הראייה, יש חשיבות להערכה מדויקת של מצב הקרנית.
ד״ר אלדד אדלר הוא רופא ומנתח מומחה ברפואת עיניים, בעל התמחות במחלות קרנית ועין חיצונית ובמחלות המקטע הקדמי של העין. הוא בעל הסמכת האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים ( Diplomate (of the American Board of Ophthalmology, עבר את הכשרתו המקצועית בארצות הברית ושימש כרופא במכון עיניים פרטי בקליפורניה. כיום הוא משמש רופא בכיר ומומחה קרנית במרכז הרפואי מאיר.
במסגרת הבדיקה ניתן לקבוע אם הנגע אכן מתאים לפטריגיום, להעריך את מידת התקדמותו והשפעתו על הקרנית, ובהתאם להחליט אם נדרש מעקב בלבד או שיש מקום לשקול טיפול.
שאלות נפוצות
האם פטריגיום יכול להיעלם מעצמו?
האם פטריגיום הוא גידול סרטני?
האם פטריגיום יכול לחזור לאחר הסרה?
אודות ד״ר אלדד אדלר
ד״ר אלדד אדלר הוא רופא ומנתח מומחה ברפואת עיניים, המתמחה במחלות קרנית ועין חיצונית, ניתוחי קטרקט, השתלת עדשות מתקדמות ומחלות המקטע הקדמי של העין. הוא בעל הסמכה של האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים (Diplomate of the American Board of Ophthalmology), עבר את הכשרתו המקצועית בארה״ב וכיום משמש רופא בכיר ומומחה קרנית במרכז הרפואי מאיר. ד״ר אדלר מקבל מטופלים במרפאותיו הפרטיות בתל אביב, כוכב יאיר ועפולה.
